משרשי המצוה כי לפי רוב הדעות ומשא ומתן יצא הדין לאמתו, ואם ילכו בתר דעת הרב נמצא נפסק דין מיתה על ידי אחד, ולא רצה הקב"ה למסור דין נפש ישראל לדעת אחד, אפילו גדול בדורו. ולפיכך צריך שיהיו הסנהדרין יודעים ברוב לשונות כדי שלא יהיו שומעין מפי המתורגמן, כי הדבר ברור כי בחילוף הלשונות והעתק הדברים ישתנו הכוונות, ושיהיו כולם חכמים גדולים שהגיעו להוראה, וכל פרטי המצוה מורים על ב' כללים, להוציא הדין לאמתו, ולחוס על הבא ליהרג שלא יהרג אלא אחרי הבירור גמור. ומטעם זה המלמד זכות לא יחזור, כי אולי לאחר ששמע גדולים הימנו מחייבים חוזר בו, אבל לזכות חוזר לעולם.

סנהדרין ל"ו, ר"מ פ"י מסנהדרין, סה"מ ל"ת רפ"ג, יראים רמ"ח.

עז) {פרטי קיום המצוה}קיום המצוה, בדיני נפשות פותחין מן הצד, כלומר מקטן שבסנהדרין, ולא מן הגדול.1 ולדעת הרמב"ם2 הוא מפי השמועה. אמרו כולם לחובה פטור ממיתה עד שיהא מיעוט מזכים.3 המלמד זכות אינו חוזר ומלמד חובה.4 טעה בדבר שהצדוקין מודין בו חוזר אפילו לחובה.5 המלמד חובה חוזר ומלמד זכות.6 ובגמר הדין אפילו המלמד זכות אם רוצה חוזר ונמנה עם המחייבין, דדוקא בשעת משא ומתן אינו חוזר.7 ודין זה נוהג גם במי שמחייב גלות או מלקות חוץ מדיני ממונות.8 ואסור לדיין שיודע לו זכות ואחרים כולם מחייבים שיעמוד עם המחייבין כדי שיפטור כדין כולם מחייבין, אלא יגיד הזכות אף שנמצא ע"י זה נהרג ולא שזיכהו. פתחו מקצתם לזכות ונתהפכו כולם לחובה בגמר דין צ"ע אי נהרג, ולהמנ"ח9 פשיטא ליה דנהרג. {כיצד דנין דיני נפשות}חותכין הדין לזכות בו ביום, ולחובה הסנהדרין מזדווגין זוגות זוגות ומעיינין בדין כל היום וכל הלילה.10 הב"ד ממעטין במאכל ואין שותין יין כל אותו היום, למחרת משכימין לב"ד וכל אחד אומר דעתו, טעה הדיין מה שאמר אתמול סופרי הדיינים מזכירין אותו.11 פתח ואמר יש לי ללמד עליו זכות, ונשתתק או מת הדיין איבעיא דלא איפשיטא בגמרא סנהדרין מ"ג, ועיין חינוך כאן ובמנ"ח. תלמיד שאמר יש לי ללמד עליו זכות מעלין אותו עם הסנהדרין, ואם יש ממש בדבריו אינו יורד משם לעולם, ואם אין ממש בדבריו אין מורידין אותו באותו היום, נידן בעצמו שאמר יש לי ללמד עלי זכות שומעין לו אם יש ממש בדבריו.12 העדים שאמרו יש לי ללמד זכות אין שומעין להם.13 {שאר פרטי המצוה}בכלל המצוה שאין פותחין בדיני נפשות לחובה.14 ונוהגת בזמן שדנין דיני נפשות בב"ד סמוכין בזכרים ראויים לדון, והעובר עליו אינו לוקה דאין בו מעשה.15 {דיני ממונות}בדיני ממונות המלמד זכות חוזר ומלמד חובה ופותחין בגדול, ופותחין בחובה אם ירצו, ועיין רמב"ם פי"א מהל' סנהדרין כמה חילוקים. עז