 |
|
 |
הקדמה"וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם" (במדבר ט"ו ל"ט) דרש ר' שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה דבכל יום מזהירין עליו שלא לעבור ורמ"ח מצות עשה כנגד איבריו של אדם דכל אבר ואבר אומר לו עשה בי מצוה (מכות דף כ"ג) ובב"ר בראשית חייב אדם ללמוד תרי"ג מצות וששה סדרי משנה ובס' פועל צדק להש"ך שאולי ע"ז אמרו (שבת קל"ח) עתידה תורה שתשתכח מישראל וחייב אדם לשננם לבניו שנאמר ושננתם לבניך, ועיין בהקדמה לספר מצות השם ובלימודי השם להגאון החסיד מהרי"ש ז"ל. ויען כי בעונ"ה התורה משתכחת ורבים שלא יודעים ביאור המצות ומהותן שנצטוונו מאת הבורא ב"ה וב"ש עד שכמעט לפלא אפילו בין לומדי התורה, ובפרט בין המון עם ה' אשר לא יודעים איזה מצות עשה או לא תעשה, שהם יסוד ועיקר אמונתינו. ובהקדמה למנ"ח כתב ומה אענה ליום פקודה אם ישאלוני משפט צדק על יסוד המצות ומנינם אשר חובה על כל ישראל לידע אותם כי הם יסוד התורה שבכתב ושבע"פ וכו'. ואחר שראינו חובת הזמן ומצות עשה שהזמן גרמא, ולאחר התיעצות עם גאונים וצדיקים נושאי דגל התורה ובהסכמתם וחות דעתם הקדושה החלטנו ליסד חברה לומדי מצוה יומית. מיוסד לחבד חבורות מאחינו בני ישראל המשתוקקים לדבר ה' ולזרז לחבורות לומדי תורה המיוסדות להנהיג ללמוד בכל יום לכל הפחות מצוה אחת מהתרי"ג מצות ברבים, כדי לפרסם ולהכירם ולידע ולהודיע מצות המלך שנתחייבנו בהם מסיני לעם קדשו, ועל ידי זה יתעוררו לידי מעשה לקיים בפועל כמ"ש רז"ל גדול הלימוד שמביא לידי מעשה. גם כי מדרך הטבע להתעורר יותר לידי מעשה כשעוסק בדבר, ודבר זה הוא ידוע ומפורסם הוא לכל מבין. וז"ל החינוך מצוה י"ז ועתה בני בינה ושמעה זאת והטה אזניך ושמע ואלמדך להועיל בתורה ומצות. דע כי האדם נפעל לפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצות אפילו שלא לשם שמים, מיד יטה אל הטוב ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ובכח מעשיו ימות היצה"ר, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור, ולבבו ישר ותמים וחפץ בתורה ובמצות, אם יעסוק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומנוהו באומנות רעה באמת, אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל האדם נפעל כפי פעולותיו כמו שאמרנו. וע"כ אמרו חז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כדי להתפיס בהם כל מחשבותינו ולהיות בזה כל עסקינו להטיב לנו באחריתנו כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד ורמזו ז"ל ע"ז באמרם כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפילין בראשו מובטח לו שלא יחטא לפי שאילו מצות תמדיות ונפעל בהם תמיד. לכן אתה ראה גם ראה מה מלאכתך ועסקיך, כי אחריהם תמשוך, ואתה לא תמשכם, ואל יבטיחך יצרך לאמר אחרי היות לבי שלם ותמים באמונת אלקים מה הפסד יש אם אתענג לפעמים בתענוגי אנשים לשבת בשווקים וברחובות להתלוצץ עם הלצים ולדבר צחות וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהם חטאות ואשמות הלא גם לי לבב כמוהם וקטני עבה ממתניהם ומדוע ימשכוני הם אחריהם, אל בני השמר מפניהם פן תלכד ברשתם רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם ואתה את נפשך תציל וכו' ע"ש דברים כלהבות אש. ואחרי קרא דברים האמתים דברי הגאון ז"ל ושימת לב עליהם כל הרואה יראה בעצמו ויבין נחיצת הענין, ואם בדורות הראשונים כן אנן מה נענה בתרייהו ובפרט במדינה זו שכולו הפקר ואין חכם בחכמתו ובפרט העוסקים בכל יום בעסקים שונים בחניות, ופועלים בבתי חרושת, שעות נוספות, אשר כמעט לא נותר זמן לתורה ומצות בעונ"ה, וכ"ש ללימוד התורה בעיון ולברר לעצמו מצות המלך ומעשיהם, ופעמים אפילו יבא לידי מצוה לא ידע שהוא מצוה, ואיך יקיימנה, אבל כשילמוד לכה"פ מצוה אחת בכל יום ויום יתן דעתו וילמוד כל המצות במשך הימים ויהיה לו לתועלת גדול בזה ובבא. והנהו פונים בבקשה ובקריאה של חיבה בשם הגאונים הצדיקים למען תורתינו הקדושה, לראשי ומנהלי ישיבות, לרבנים; ונשיאי בתי כנסיות, גבאים, ובעלי בתים חשובים; ומנהלי תלמודי תורות; להנהיג אצלם לימוד מצוה אחת בכל יום מהתרי"ג מצות. כן בקשתינו שטוחה לאותם בני אדם נוסעים בכל יום לעבודתם לקיים בעצמם ובלכתך בדרך ויקחו להם ספר המצות וילמדו בו כי זה הוא אשר אפשר ללמדו בלי עיון רב, ובפרט לאלו אשר לוקחים על הרך עתונים, והיה במקום אשר לקרות העתונים הנדפסים ממחללי שבת עם כל מיני דברי מיאוס ומינות יאמר להם בני א-ל חי וקים. וכמה אשר הרעיש הגאון בעל חפץ חיים ושאר צדיקי הדור על ביטול הזמן בקריאת עתונים אפילו שנדפסו ע"י שומרי תורה ובכל עתונים צווח ככרוכיא. וזאת התורה לא תהא מוחלפת ויתנו דעתם וילמדו בכל יום ויום לכה"פ מצוה אחת עד שבמשך הימים ילמדו כל התרי"ג מצות ואח"כ פרטיה ודקדוקיה ויהיה להם חלק ונחלה בתורתינו הקדושה. ומחמת שרוב מסדרי ומוני המצות לרוב ידיעתם בחרו להם בדרך קצרה מאד כרבינו הבה"ג, והרמב"ם ז"ל שסמך על ספרו היד החזקה, וסדר המצות לא היה לו אלא כמפתח על סדר היד כמש"כ בהקדמתו. כי באמת התרי"ג מצות הם המפתח לכל התורה כולה והיסוד לכל המעשים, ואחרים לרוחב בינתם האריכו ביותר כהסמ"ג, והחינוך, וצריכים בינה יתירה ועיון רב וזמן הרבה להבין דבריהם בקדושים, ולא כדורות הראשונים דורות האחרונים, ודעת העם בעונ"ה טרודים בעול הפרנסה ושאר טרדות לכן בקשוני חברי ומיודעי וגם מרבותי לחבר חיבור בו לסדר סדר המצות שיהא דבר השוה לכל נפש, והקצרן יאמר וכי קיצר יותר ממשה רבינו, והארכן יאמר וכי האריך יותר ממשה רבינו, וכל אחד ימצא מבוקשו, ואף שהוא דבר קשה מאד כמובן, אמנם נענתי להם ראש כמאמר החכם מעולם לא עברתי על דברי חברי, ומהשם ית"ש אבקש שיהיה בעזרתי, ולקטתי מספרי הראשונים מזה ומזה הם כתובים, וחברתי אחת אל אחת למצוא חשבון וכל אשר לבו יחפוץ אליו יטנו. וזה מעשהו, א) סדר המצות על סדר חמשה חומשי תורה כפי שסדרם ומנאם החינוך ז"ל, לא נטה ממנו ימין ושמאל אפילו זיז כל שהוא במנין, אף שידוע אשר כמה מאחרונים נאדו מדרכו אילך ואילך במקצת מצות אשר יש בהם מחלוקת הראשונים ז"ל. ולפי רוחב בינתם הכריעו בהם ומן הראוי לילך לפי הכרעת האחרונים, אבל לפי שהצרכנו לחלוט על סדר אחד למען ילמדו בו כל הימים ואת בניהם ילמידו באותה מצוה בכל מקום יחד ברבים, ולפי שהחינוך הוא ספר השוה לכל נפש בטעמיו על המצות ובמסרו הגדול על רוב המצות והוא מפורסם בין הלומדים וגם הוא מסודר על סדר התורה שהוא סיוע לבני הישיבה, ולכן החלטנו ללמוד בס"ד סדר המצות לפי סדרו של החינוך ז"ל, ומי שידבנו לבו ללמדו מספר החינוך תבא עליו ברכת טוב אבל מי שקשה לו ללמוד מהחינוך או במקום שקצר באיזה מצוה החינוך ז"ל, או רוצה לראות גם מאחרוני הפוסקים שהיו יותר מאוחר מהחינוך ז"ל ילמוד בספר הזה ובס"ד ימצא מה שלבו חפץ. ב) אחר כל מצוה הבאנו שורש וטעם המצוה כפי אשר הטעימו לנו רבותינו הקודמים לנו, חכמי הש"ס, ראשונים ואחרונים ז"ל; ובפרטן מוני המוצת ולקטתי ובררתי מכמה ספרים, ובעזהי"ת נפיתי אותם בכמה נפות כפי עניות דעתי וגם מפעם לפעם הערות מעצמי שעלו במחשבתי. ובכאן אתנצל על אשר לא ציינתי ככל מקום מראה מקום מקור הטעם. כי יראתי שלא יבלבל את המעיין ולומד בו ובפרט כי כמה פעמים הבאתי מכמה מקורות, וגם הרכבתי טעמים שונים כפי עניות דעתי. ואולי הייתי מציין על כל אות ואות היה הציון מפסיד הכוונה מהמעיין, וגורם לבלבול כמובן, ולכן החלטתי שלא לציין הספרים אשר מהם ליקטתי וכל הרוצה לעיין יעיין במקורו שם. ואע"פ שאמרו רז"ל אין טעם במצות כי גזירות הם מלפני המקום ב"ה אמנם כבר כתבו ז"ל (ועיין מאה שערים להריקנטי ועוד) דמצד המצוה הוא השי"ת שמו נעלם מעיני כל חי על זה אמרו אין טעם במצות, אמנם מצד כונת המצווה יש לנו לתת טעם כדי לעורר לבו של אדם לעשותן כי כשימצא אדם המצוה מוטעמת לחכו יחפוץ בלבו לעשותה והוא סבה שישיג השלימות האמתי, ועל דרך שאמרו ז"ל אמינא אנא מילתא בטעמא, ובפרט בזמנינו אלה שהכל רוצים לידע הטעמים, אף שח"ו לחשוב כי זה הוא הטעם היחידי על המצוה, ולכן שמשתי בלשון החינוך משרשי המצוה, כלומר דזה רק חלק אחד מן השורש שיש במצוה זו אבל ודאי יש בה טעמים אחרים כמוסים שאין אנו משיגים עליהם. ואמרו ז"ל שהתרי"ג מצות הם נגד רמ"ח אברים ושס"ה גידין מצוה לכל אבר וגיד אשר ממנו חבל המושך את חיים חיותו הרוחני כשמקיים המצוה ואם עבר עבירה ח"ו יסתום הצינור הפרטי המתייחס לאותה עבירה ואם הוא מושרש בחטאו ח"ו מת האבר שלא קבל החיים ועל דרך זה אמרו חז"ל רשעים בחייהם קרוים מתים כלומר שמתו מחיים רוחנים שמקבלים ע"י התרי"ג מצות, וצדיקים במיתתם קרוים חיים היינו החיים הרוחנים שזכו בו ע"י התרי"ג מצות שאינו פוסקת וילכו מחיל אל חיל. ג) ציינתי אחר כל מצוה מראה מקומות מקצת מוני המצות הראשונים ז"ל למי שרוצה לעיין בהם ובשיטותיהם וגם בטוש"ע למי שרוצה לראות פרטי ההלכה מן המצוה כי רבים הם מפוזרים בד' חלקי ש"ע וספרי הרמב"ם ז"ל. ד) אחר כל מצוה סדרתי כמה הלכות בקיום המצוה והנוגעים למצוה זו בקיצור נמרץ למי שרוצה לעיין קצת מעניני הלכות המצוה וקיומה וגם להבינה יותר. וכמובן שאין לפסוק מזה הלכות כי הם רק קיצורים ולענין הלכה צריך לעיין בש"ס ופוסקים, ואין זה מטרתי בספרי זה. ולא הבאתי רק כדי להבין המצוה ביותר בהרחב הדברים בה וגם שאם רוצה לקיים ללמוד בכל יום תורה גמרא הלכה ואגדה יקיים הכל כאחד כמובן. ואני מחלה פני הקוראים בספר הזה שאם ימצאו בו איזה טעות נא שאל יאשימנו וידוננו לכף זכות, כי רחמנא ליבא בעי וכונתי רצויה ולא השתדלתי לחבר ספר זה בשביל כוד, או ממון, כי תרווייהו אין בו, ומעשה הדיוט הוא ואנא לא חכימאה אנא, ולא חוזאה אנא, ולא יחידאה אנא, אלא גמרנא וסדרנא, וכן מורין בבי מדרשא כוותי וחביבה מצוה בשעתה, ולטובת הענין, זה הביאני לסדר הני שמועות מרבותי, והדן אותי לכף זכות מן השמים ידונוהו לכף זכות. ומעתה חובה עלי להביע דעתי בדבר חשוב מאד אשר העריני עליו מידידי, כי לכאורה תקון זה נראה כמנגד להדף היומי, ומשנה יומית, והלכה יומית, אשר הרבה מן הלומדים הנהגו בה, ולזה מחובתי להגיד דלא זה אשר אין זה מנגד להני דלעיל אלא אדרבה ואדרבה מחזק אותם. ואמינא תרי ותלתא טעמי. חדא שהרי גם על לומדי דף היומי החוב מוטל לידע התרי"ג מצות, וכמה מרבנים אשר לומדים דף היומי הבטיחו לי שבכל יום קודם הלימוד, או אחר הלימוד, יוסיפו עוד כמה רגעים בשביל לימוד המצוה, כי לימוד זה יש להרחיב ולקצר כמובן, וא"כ אדרבה לפענ"ד חוב נוסף הוא להוסיף על הדף היומי ויהיה כעין ולמדתם לעשותם דהמצוה הוא אופן הקיום של הלימוד. שנית אני אומר שלימוד מצוה יועיל הרבה לאנשים שאינם לומדים דף היומי אבל לימוד מצוה שהוא דבר קל להבין לכל אחד כן ילמדו. ועוד שלישית לבני ישיבות ותלמודי תורות אשר לא באו עוד לסוד הגמרא. ולבעלי בתים בדרך וכנ"ל. ורביעי בקדש עדיין צריכין אנו למודעי, כי לא באנו לחדש שום דבר בזה אלא לחזק תקנה קדמוניות, ואנן שליחותא דקמאי עבדינן רבינו הר"י מקורביל מבעלי התוס' ז"ל אשר חבר הסמ"ק ותקן שילמדו בכל יום מצות ברכים וקבע ברכה לברך בכל יום לאיש אשר יכנס בברית הזאת כמ"ש בהקדמתו שם ואני לא להתגדר עשיתי כי אין גידור בזה כי מעשה הדיוט הוא אך כי עת הצורך הוא פן ישתכחו המצות מפי ישראל כי אמרו חכמים לא עם הארץ חסיד (פ"א פ"ב) כי לפעמים אדם סבור לעשות מצוה ועושה עבירה כמעשה דר"ע וצריך כל איש להתחזק בה, ובודאי כל היכנס בברית הזה יתברך בברכת הר"י מקורביל הנ"ל. ואליכם אשים אקרא למען תורתינו הקדושה בשם הגאונים הצדיקים ותורתינו הקדושה לכל מי שיראה ה' נוגע בלבבו בברית הזאת ולהמשיך לב אחרים ולפעול עליהם בלימוד מצוה זאת למען נהיה באגודה אחת בלימוד לכה"פ מצוה אחת בכל יום ובזה יתרצה עבד אל אדוניו וכל המרבה הרי זה משובח, ולחזור עטרה ליושנה תקנת הר"י מקורביל ז"ל על דרך שאמרו שכחום וחזרו ויסדום ובזכות זה נזכה לשמוע קול שופר ולביאת משיח צדקינו ובנין בית המקדש ולקיים את כל דברי תורתינו בתרי"ג מצות ובכוונותיה התלוים בה אמן סלה. ובכדי להקל על המשתתפים ובפרט תלמידי הישיבות בהוצאות נחלט בישיבה עם גדולי רבנים להוציא מדי חדש בחדשו קונטרס של ל' מצות במחיר זול כדי שכל הרוצה להצטרף בברית הלימוד הזאת לא יהא לו שום עיכובים. דברים אחדים להוצאה החדשה מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל נר לרגלי מצותיך שנתת לשמור לעמך ישראל שלום רב לאוהבי תורתך זרע יעקב וישראל הוריני ה' דרך מצותיך ללמדם לבני ישראל אודה ה' בכל לבב שהחיינו וקימנו להוצאה זו חדשה של ספרי הקטן והדל סמ"ה (ספר מצות המלך) על תרי"ג מצוות אשר ב"ה נתקבל בישראל בכלל ואוהבי ולומדי מצוות בפרט, והגם שעשינו כמה תיקונים ושיפורים בתוך הספר מיהו בעצם כמעשהו בראשון כך מעשהו בזה. והיות כי עיקר הספר נעשה לטובת לומדי מצוה יומית בכל יום ויום מצוה אחת עם הלכותיה כמבואר בהקדמה בסמוך בפתח הספר נא לעיין שם. ולימוד המצות תועלת הוא לכל אדם כקטן כגדול אחת שיש חיוב על כל אדם מישראל לקיים התרי"ג מצות וכתב בהקדמה להחרדים ועוד מחברים דכל שלא קיים אדם כל התרי"ג מצות יתחייב לבוא בגלגול שנית כדי לקיים ונשלמה פרים שפתינו. והשנית, כי גדול הלימוד שמביא לידי מעשה, וכל שילמוד עי"ז יזכיר עצמו ואחרים לידי קיום המצוות שאפשר לקיים בזה"ז וגם ילמוד אופן קיום המצוות שבעזה"י נקבצו כאן כמעט כל ההלכות בקיצור בקיום כל מצוה ומצוה. מלבד התועלת הגדולה שמקיים בזה מצות ת"ת. ולצעירי הצאן למלאות כריסם בתרי"ג מצוות והלכותיהם, וגם הוא תועלת גדול למלמדי תינוקות להסביר כל ההלכות ובפרט בקדשים וטהרות. ובזה הנני אסקופה הנדרסת בפני לומדי תורה לשמה מנשה הקטן | ||||
| מצוה יומית <> Daily Mitzvah כתבו אלינו <> Contact Us שאלות שכיחות <> FAQ | ||||
| Disclaimer & Copyright | In conjunction with
| |||
Another site by e-Notations