משרשי המצוה מה שכתבתי במצוה ס"ג. גם כדי לכוף את יצרנו לבל נעשה לכל אשר נמצא כח בידינו לעשות לו רעה, וכיון שזה האיש בינינו בלי עוזר וסומך, ויש כח ביד כל אחד ואחד ממנו לעשות לו רעה, הזהירתנו התורה לבל נעבור עליו את הדרך כלל אפילו בדברים, וכ"ש במעשה. ומתוך גדרים אלו נקנה נפש יקרה ומסולתת מעוטרת המדות הראויות לקבלת הטוב, ויושלם בנו חפץ השי"ת שחפץ להטיב לנו. עוד טעם יש שלא יאמרו שמצאו אונאה בחלוף הדת. ומחמת שאמרו קשים גרים לישראל, ואין השכינה שורה אלא משפחות מיוחסות שבישראל, ועל ידי זה ירחקום, אמרה התורה חביבין גרים לפני יוצר, כל ולכן לא תאנה ולא תלחצנו.

הציונים כבמצוה ס"ג.

סד) {האיסורים}אסור להונות או ללחוץ הגר,I ואמ' בגמ'II הלוחצו עובר בג' לאוין, משום לא תלחצנו, וגר לא תלחץ, ולא תהיה לו כנשה, וצריך שילך עמו לפנים משורת הדין, כדרב דימי שאמרIII מנין לנושה בחבירו שאסור לעבור לפניו ת"ל לא תהיה לו כנשה (יראים). ובגמ' ב"מIV מבואר דבל"ו מקומות ואמרו לה במ"ו מקומות הזהירה התורה על הגר. ובס' החינוךV ט"ס מה שכתב כ"ד מקומות.VI אם הגר התחיל להתקוטט עם ישראל וישראל השיב לו נראה דאינו עובר,VII ועיין חינוך מצוה של"ח. ובחו"מ סי' רכ"ח ס"א ברמ"א אינו מצווה באונאת דברים אלא ליראי השם. {דיני אונאה ולמקח טעות}קנה באחד מדרכי הקנין, כל דבר לפי קנינו, אין אחד מהם יכול לחזור בו, ואם לקח ממנו יותר משויו פחות משתות הוי מחילה. יותר משתות בטל מקח, שתות מכוון קנה ומחזיר אונאה.VIII נמצא בו מום מבטל המקח וכל אחד יכול לחזור בו.IX {שאר פרטים}והוא ענף מלא תגנוב, ולא תגזול, ומצות מאזני צדק, דמה שיקח ממונו בגנבה, או דרך מקח וממכר באונאה.X וכתב הרדב"ז במצ"ד מצוה תק"מ שלא להטות משפט גר יתום שאם היה גר והוא יתום עובר בג' לאוין, ובמנחת חינוךXI מסתפק בזה אי עובר בגר יתום לאו בפני עצמו, ולא ראה דברי הרדב"ז ז"ל. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.