משרשי המצוה לפי שענין האונאה קרובה אצלו מבישראל, כי ישראל יש לו גואלים שתובעים עלבונו וזה אין לו, לכן הזהרנו הבורא בלאוין נוספות אף שאנו מוזהרים בזה בישראל, וזה כיון שנכנס בדת ישראל הרי הוא כישראל, נוסף בו לאו. ועוד אמרו בו טעם אחר, שיש חשש שלא יחזור לסורו מחמת עלבונו, ואנחנו עונותיהם סבלנו שגרמנו לו לחזור לסורו. גר נקרא גר צדק לפי שנכנס תחת כנפי השכינה הנקראת צדק, וכל הלוחץ אותו ומקניטו אפילו בדברים כאלו נוגע בבבת עינו, שהמדה הזאת נקראת בת עין (מצ"ד).

ב"מ ע"א ע"ב, ר"מ הל' מלוה פ"ד, סה"מ ל"ת רל"ז, סמ"ג לאוין קצ"ג, סמ"ק סי' פ"ח ר"ס, חו"מ סי' רכ"ח.

סג){גדר גר} סתם גר האמור בתורה הוא אחד מן האומות שנתגייר ונכנס בדתינו וקבל עליו כל התורה עם דקדוקי סופרים. קבל עליו כל התורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, רבי יוסי בר' יהודה אומר אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים.1 ומשקבל עליו ונעשה ישראל מיד הוא בלאו זה. ובספרא2 אמרו שלא תאמר אמש היה עובד ע"ז ועכשיו נכנס תחת כנפי השכינה. {כפילות הלאוין}והוכפל לאו זה לקמן.3 והעובר והונה את הגר עובר בב' לאוין והלוחצו עובר בג' לאוין, משום לא תונה ולא תלחצנו ומשום לאו הנכלל עם כל ישראל.4 ואין לוקין על לאוין אלו משום דאונאה אין בו מעשה, ואונאת ממון ניתן לתשלומין.5 {גניבת דעת}ואסור לגנוב דעת, ואפילו דעתו של גוי.6 וגניבת דעת הבריות חמור מאד, ולכן החמירו בו ז"ל7 יותר מגניבת ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון8. וזה גונב דעת עליון, כי שם תלוי עונשו, וזה גונב ממון שענשו למטה מהדעת. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.