משרשי המצוה כיון שבהמתו מזונותיה עליו אם הכניסה בשדה חבירו ואכלה שם או הפסידה יונקותיו ברגליה, משלם מיטב שדהו ומיטב כרמו כדי שיהא נזהר מלהזיק ולהתחייב במיטב שדהו. ולשון המשנה ארבעה אבות נזיקין השור והבור, והמבעה וההבער, הם השן והאש כי אלו הם אבות המזיקין, ומהם נמשכין התולדות. ועד"ה השן והרגל רומזים בדברים הקשים והמזיקים כענין רגל השור ושן בהמות אשלח בם. וכאשר גרמו עונות ישראל והזיקו בשדה, הוא המלא כל טוב, וכל טוב אדוניו בידו, הקב"ה מחזיר השפע והטוב הראוי לצאת לחוץ ואינו יוצא רק נשאר בשדה אשר ניזק, וזה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם להשלים החסרון (ספר המקנה).

ב"ק פרק א' ב' ג' גיטין פ"ה, ר"מ פ"א מנזקי ממון, סה"מ מ"ע ר"מ, סמ"ג עשין פ"ז, חו"מ סי' ש"צ.

נה) {גדר שן והרגל}בהמה שנכנסה לרשות חבירו ואכלה מה שדרכה לאכול או שהזיקה ברגלה דרך הליכתה, הבעלים משלמין נזק שלם, דמועדים הם מתחלה אשן ורגל.1 {חיובם}יש לו למזיק מעות וקרקעות לדעת הסמ"ע2 הברירה ביד המזיק ולדעת הש"ך3 ביד הניזק הברירה. שן ורגל אינו חייב אלא ברשות הניזק.4 אכלה אוכלים הרעים שאינה נהנית מהם פטור.5 {הקדש והפקר}הזיקו הקדש פטור. שור הפקר שהזיק פטור,6 הזיק ואחר כך הפקירו פטור.7 זכה בו אחר אינו חייב לשלם כלל אפילו מה שנהנית.8 נתן הבהמה לשומר נכנס השומר תחת הבעלים לכל דבר.9 {תולדות}תולדות הרגל, הזיקה ברגלה או בגופה או בשערה דרך הליכה,10 נתזו צרורות מתחת רגלה על כלים ונשברו אלו הם תולדות הרגל ומשלמין חצי נזק הלכה למשה מסיני.11 אכלה כסות וכלים או שאר דברים שאין דרכה לאכלם משלם חצי נזק שזה שינוי הוא והוי תולדה דקרן.12 ונוהג בכל מקום ובכ"ז בזכרים והנקבות בכלל תשלומין. נה נו