משרשי המצוה שלא יאמר כיון שהאש יצא מעצמו, ולא הזיקו בידים וגם לא בממונו, אינו חייב לשלם קמ"ל כיון שדרך האש לצאת מעצמו צריך לשמרו ולכן שלם ישלם המבעיר. ובגמ' אמרו בא לעשות אונס כרצון ושאינו מתכון כמתכון. עוד בגמ' אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה, אני הצתי אש בציון שנאמר (איכה ב') ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה, ואני עתיד לבנותה באש שנאמר (זכריה ב') ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (ב"ק דף ס'). ועד"ה רומז לאש המחלוקת וכעס שצריך לשמור שמירה יתירה שלא תצא אפילו באונס, והאש נמשך מן האש הגדולה על ראש רשעים תחול, וכל שלוחיו אש אוכלה אש, וגופם אש, וסוסי אש רוכבים, וכלי מלחמתם אש, המדליק נעשה כאחד מהם ואוי לו למי שפגע בהם.

ב"ק כ"ב ס', ר"מ פי"ד מנזקי ממון, סה"מ מ"ע רמ"א, סמ"ג עשין ס"ט, חו"מ סי' תי"ח.

נו) {גדר אש}המדליק אש בתוך שלו ויצא מעצמה והזיקה בתוך של חבירו חייב נזק שלם.1 {הרחקה ותולדות}הרחיק כשיעור הרחקה ועברה, או שעברה שלולית או נהר של ח' אמות פטור.2 ליחכה אבניו ונירו של חבירו חייב.3 אבניו וסכיניו ומשאו שהניחן בראש הגג ונפלו ברוח מצויה חייב משום תולדות אש.4 {חיציו או ממונו}ובגמרא5 פליגי אשו משום ממונו או משום חציו, וקיי"ל אשר משום חציו.6 {טמון}מבעיר בתוך שלו והלכה בגדיש של חבירו וכלים טמונים בגדישו ואכלם האש פטור.7 מבעיר בשל חבירו חייב הטמון.8 היה עבד כפות לגדיש וגדי כפות ונשרפו פטור על הגדי דקם ליה בדרבה מיניה, לא היה כפות חייב לשלם דהיה ליה לעבד לברוח ופטור על העבד.9 {שנים שעשו}א' הביא אש והאחרון עצים או להיפך האחרון חייב, בא אחד וליבה המלבה חייב, ליבה וליבתה הרוח חייב.10 ליבו שנים כאחד פטורין, והוא דאין בכל אחד ללבות.11 שלחה ביד חרש שו"ק המשלח חייב,12 ביד פקח השליח חייב דאין שליח לדבר עבירה.13 הזיקה אדם המבעיר חייב בה' דברים, נזק צער וכו'.14 ונוהג בכל מקום ובכל זמן ובכל ב"ד בזכרים, והנקבות בתשלומין אם הזיקו.15