משרשי המצוה כי מלך במשפט יעמיד ארץ, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה, ע"כ צונו הא-ל יתברך להמית הרוצח, וכאשר עשה כן יעשה לו, גם כי זה החובל שלח ידו בצלם קונו ונחסרה מיתתו ביד המלאך המות המקבל רוחו ממדת הדין המשתנית לכמה דינין חלוקים, ולפי גודל חטאו גודל עונשו, יש מהם בסייף ויש מהם בחנק ובסקילה ובשריפה.

סנהדרין נ"ב, ר"מ פי"ד מה' סנהדרין, סה"מ מ"ע רכ"ו, סמ"ג עשין ק'.

מז) {חייבי ארבע מיתות}ארבע מיתות ב"ד הן סקילה, שריפה, הרג, וחנק.1 הנחנקים הם ששה, הבא על אשת איש, החובל באביו או אמו, הגונב נפש מישראל, זקן ממרא, החולק על סנהדרי גדולה, נביא שקר, המתנבא בשם ע"ז.2 הנדונים בסייף הם ב', אנשי עיר הנדחת ורוצח.3 הנדונים בשריפה עשרה הם, בת כהן שזינתה, הבא על בתו, על בת בנו, על בת בתו, על בת אשתו, על בת בנה, על בת בתה, חמותו, אם חמותו, אם חמיו.4 ואלו הן הנסקלין (שמנה עשרה) המגדף, עובד ע"ז, הנותן מזרעו למולך, בעל אוב, ידעוני, המסית, המדיח, המכשף, המקלל אביו ואמו, הבא על אמו, בן סורר ומורה, הבא על אשת אביו, הבא על הבהמה, הבא על הזכר, אשה המביאה בהמה עליה, הבא על כלתו, הבא על נערה המאורסה, המחלל את השבת, הרי אלו י"ח נסקלים.5 ובכללם אתה מוצא ל"ו מיתות כנגד ל"ו כריתות שבתורה. {איזו חמורה}סקילה חמורה משריפה, ושריפה חמורה מסייף, וסייף חמורה מחנק, הנתחייב בשתי מיתות נדון בחמורה.6 וסתם מיתה הוא בחנק.7 ונוהג בזמן שדנין דיני נפשות בב"ד סמוכין של כ"ג.