הזהיר הקב"ה שלא לגלות ערות בת הבת, שנאמר (ויקרא י"ח י') או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה. משרשי המצוה עוד טעם שהיתה הסבה לאיסור עריות לשום שלום בין שני ישראל ולהסיר הקטטות והמחלוקת והמריבות אשר יתחדשו מפני קנאות האנשים לנשותיהם, עד שלזאת הסבה אמרה התורה לצרור, ולכך אסרה הנקבה שתפול בעבורה קטטה, ואסרה אשה ובתה ושתי אחיות שלא יתקנאו זו בזו, כי הקנאה יותר עצומה בקרובים מבזולתם. ובהיות הקטטה ביניהם תמיד לא ינוח הזכר ולא יוכל להשלים עצמו. ואסר בת הבת ובן הבת בעבור הבעלים, רצונו חתנו, כי כלל זאת הסבה לאסור לאיש הנקבה שיש לאדם אחר יותר דין עליה (אבן כספי, אברבנאל).

המראה מקומות תקח ממצוה הקודמת.

קצד) {החיובים}הבא על בת בתו בין מאשתו כשרה או שנולדה לו בזנות במזיד בעדים ובהתראה חייב שריפה, ובלא עדים חייב כרת, ובשוגג חייב חטאת קבוע. ואם בא על בת בתו מאשתו הנשואה, חייב שתים משום בת בתו, ומשום לאו דערות אשה ובתה.1 {שאר פרטים}שניות שלה מדברי סופרים, בת בת בתו ובת בן בתו, ואין להם הפסק לעולם. והרמב"ם חולק כמו שהבאתי במצוה הקודמת (קצ"ג).2 ונוהג בכל מקום ובכל זמן. ודע דפסקו הב"ח והב"ש והאחרונים3 דמותר לחבק ולנשק בת בתו כשהיא קטנה. וראיתי לידיד נפשי הגאון המובהק מוה"ר משה פיינשטיין (שליט"א) [זצ"ל] בשו"ת שלו על אה"ע (סי' ס') דדוקא בת בתו ולא בת בנו, דלא מפורש בת בנו בשום מקום, ובענייתי הראתי לדעת דמפורש בפרישה וש"ך יו"ד (סי' שס"ב) דגם בת בנו בכלל, וכן כתב הב"ח דכל יוצאי חלציו, וכן נראה ממאירי קדושין (פ"א ע"ב) ועוד ראשונים ואחרונים, ועיין ברכ"י, ובחדושי הארכתי בס"ד.4