משרשי המצוה כי ראוי לנקות הידים שהם העושות במלאכה בכל עת, ויגעו הכהנים בעניני הבית, וכן הרגלים להיותם הכהנים יחפי רגל בבית המקדש, ויגעו ברגליהם בקדש, ואין ראוי להם לנגוע בקדש כמו שנגעו בחול. וכל שכן שלפעמים גם ידיהם מלוכלכים. ומזה השורש אמרו ז"ל שאין הכהן צריך לקדש ידיו ורגליו בין עבודה לעבודה, זולת כהן גדול ביום כפורים לרוב חומרו של יום. מלבד שבא להורות שהקרב לעבודת היוצר כל, בתחלה צריך לרחוץ כל אבריו ולטהרם מעבירה, כעין שרמזו מיכאל מקריב נשמות צדיקים לדבקם ביוצרם (עיין תוס' מנחות ק"י וטו"ז או"ח סי' ק"כ). ובתחלה רוחץ פניו ידיו ורגליו בנהר דינור אם עבר בהם עבירה.

יומא כ"ח זבחים ט"ו י"ט, ר"מ פ"ה מביאת המקדש, סה"מ מ"ע כ"ד, סמ"ג עשין קע"ח.

קו) {חיוב קידוש}הבא אל המקדש מקדש ידיו ורגליו, לבד מה שטבל בבוקר במ' סאה, שאסור ליכנס למקדש בלי טבילה.1 ולדעת הרמב"ם2 ורש"י3 ויראים, דהנכנס ביאה ריקנית אינו חייב בקידוש מן התורה, אלא מדרבנן, והחינוך ותוס' יומא4 בשם הריצב"א דאפילו אביאה ריקנית חייב בקידוש מה"ת. {סדר קידוש}סדר קידוש ידים ורגלים, כהן עומד ומניח ידו הימנית על רגלו הימנית וידו השמאלית על רגלו השמאלית, ורוחץ מעומד5 (סמוך על כהן חבירו, דבאופן אחר אי אפשר).6 ושופכין המים על ידיו ורגליו, ולא מכניסים הידים ורגלים בכלי.7 {מתי צריך לקדש שנית}קידש בבוקר סגי לכל היום, והוא שלא יסיח דעתו, ולא ישן, ולא יטיל מים בנתים.8 כהן שלא ישן כל הלילה למחרתו בעי קידוש מחדש, שהידים נפסלות בלינה.9 {מים הכשרים לקדש}מצוה לקדש מהכיור, קידש משאר כלי שרת כשר, אבל לא מכלי חול.10 שיעור המים בכיור צריך להיות כדי נטילת ד' אנשים.11 מי מקוה כשרים לקידוש ונטילה.12 מי הכיור נפסלין בלינה,13 יצא חוץ לחומת העזרה צריך קידוש, יצאו ידיו חוץ לחומה אינו צריך קידוש.14 טבל ידיו במקום קידוש לא עלתה לו.15 כל החוצץ בטבילה חוצץ בקידוש.16 קדש ידיו ורגליו ונטמאו מטבילן, ואין צריך לחזור ולקדש.17 כ"ג שלא טבל בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה ביום הכפורים ועבד עבודתו כשרה בדיעבד, זבחים י"ט ופוסקים. 18 ונוהג בזמן הבית בזכרי כהונה.