משרשי המצוה שרצה הקב"ה לטובת ישראל ולזכותם שיהיה יד כולם שוה בדבר הקרבנות הקרבים לפניו ית"ש בכל השנה. ויהיה הכל, אחד עני ואחד עשיר, שוים במצוה א' לפניו להעלות זכרון כולם על ידי המצות שהם כלולים בה יחד לטובה. ובירושלמי כתוב צפה הקב"ה שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל, אמר מוטב שיקדים כספו של בניו לכספו של אותו רשע. ובשם רבינו חננאל מצאתי כתוב שקלתי במופת רביעית הדם של אדם ששיערו חז"ל שהנשמה תלויה בו, והוא משקל כ"ה סלעים, ומשקל השקל שבתורה הוא סלע, נמצא מחצית השקל הוא חצי סלע, וכשתחלק רביעית דם על חצי סלעים והיה חמשים סלעים, והלכה כב"ה שתרומה בינונית הוא אחד מחמישים, נמצא חצי סלע הוא התרומה מרביעית דם, שהוא חיותו של אדם. וזהו התרומה שנזכר לכפר על נפשותיכם, ע"כ והוא פלא. ובתנחומא לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל, ר' יוחנן אמר על שעברו על עשרת הדברות יתן כל אחד עשרים גרה שהוא מחצית השקל, רשב"ל אמר לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונטל כל אחד מטבע, יתן כל אחד מטבע. ועד"ה שיחשוב אדם בעצמו שהוא אינו אלא חצי, ואינו שלם כל זמן שהוא נפרד מחבירו, ובהתחבר עם ישראל חבירו נעשה שלם.

שקלים פ"א, ר"מ פ"ה משקלים, סה"מ מ"ע קע"א סמ"ג עשין מ"ה.

קה) {נתינת השקלים}באחד באדר משמיעין על השקלים, כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו, בט"ו בו ישבו השולחנים בכל מדינה ומדינה ותובעים בנחת וכל אחד נותן חצי שקל, מעשרים וחמשה בו ישבו במקדש לגבות וכופין וממשכנין אותם ואפילו כסותם.1 ולא יתן פרוטה פעמים רבות אלא כולו בפעם אחת,2 בין עני בין עשיר. היה מטבע גדול משל הקדש נותן מטבע של אותו זמן, ואם היה המטבע באותו זמן פחותה ממחצית השקל בימי משה צריך להוסיף.3 {החייבים והפטורים}הכל חייבים במחצית השקל כהנים לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים, נשים ועבדים וקטנים פטורים, ואם נתנו מקבלין מהם, קטן שהתחיל אביו ליתן עליו שוב אינו פוסק עד שיגדיל ויתן לעצמו.4 {שאר פרטי דינים}ממשכנין על השקלים, ואין ממשכנין את הכהנים לעולם מפני דרכי שלום, אבל תובעין אותן עד שיתנו.5 שנים שהביאו שקל שלם בין שניהם חייבים בקלבון, פי' פרוטה מה שצריכין ליתן לשולחני.6 והכהנים פטורין מם הקלבן.7 זמן הנתינה מאחד באדר עד כ"ה באדר, מכאן ואילך ממשכנין.8 המפריש שקלו ונאבד חייב באחריותו כל זמן שלא הגיע ליד גזבר, נאבד מיד גזבר אינו חייב באחריותו.9 עיר ששלחו שקלם ונאבדו מהשליח על מי לשלם האבדה וכן האחים והשותפין, והשוקל שקלו לאחרים, ומעות שנמצא בין תיבה של שקלים לתיבה של נדבה ועוד פרטי דינים, עיין רמב"ם הל' שקלים. ונוהג מצוה זו בכל מקום בזמן הבית.