הזהיר הקב"ה שלא לאכול משבר הפסח נא ומבושל כי אם צלי אש, שנאמר (שמות י"ב ט') אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים, ופי' נא שהבשר התחיל בו מעשה האור ונצלה מעט, ולא ראוי עדיין לאכילת אדם, נקרא נא. ונוהג בזמן הבית בזו"נ.

משרשי המצוה מה שנזכר בשחיטתו לזכור נסי יצ"מ. ומה שנצטוינו לאכלו צלי דוקא לפי שכך דרך בני מלכים ושרים לאכול בשר צלי שהוא מאכל טוב ומוטעם, אבל שאר העם אינם יכולים לאכול מעט בשר שתשיג ידם כי אם מבושל כדי למלא בטנם, ואנו שאוכלין הפסח לזכרון שיצאנו לחירות להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש ודאי ראוי לנו להתנהג באכילתו דרך חירות ושררות. מלבד שאכילת הצלי יורה על החיפזון שיצאו ממצרים ולא יכלו לשהות כדי לבשלו בקדירה (ועיין מצוה ו').

פסחים מ"א, ר"מ הק"פ פ"ח סנהדרין פי"ח, סה"מ ל"ת קנ"ה שורש ט' השגה להרמב"ן, סמ"ג לאוין שנ"א, יראים ת"ז.

ז){אופן צליית הקרבן} קיום המצוה, צולין אותו מקולס פי' ראשו על כרעיו ועל קרבו, בשפוד של רמון שאינו מוציא מים,1 ואם אינו מקולס לא נפסל.2 ומותר למולחו מקודם לדעת תוס' ,3 ועיין בצל"ח ריש כיצד צולין.4 מוציאין גיד הנשה לפני צלייתו לדעת הראב"ד5 ולהרמב"ם6 צולין אותו בו. {בישול הפוסל} צלאו ואח"כ בשלו פסול ועובר עליו, בשלו ואח"כ צלאו פסול ועובר עליו.7 בשלו בחמי טבריה אינו חייב משום בישול ועובר על עשה דצלי אש, צלאו אח"כ פסול. 8 צלאו שלא על האש פסול, ועובר עליו.9 צלי קדר הוה כמבושל.10 בשלו במים או במי פירות או בכל משקה פסול שנאמר ובשל מבושל ריבה הכל.11 בשלו כמאכל בן דרוסאי מקרי מבושל כמו לענין בשול שבת, פחות מכאן נקרא חי, ואסור לצלאו עוד אף שלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי מפני הלחלוחית שנתבשל בו, עיין כו"פ סי' צ"ב בשם מוהר"י לאנדסופר והרא"ש. 12 אכלו נא ומבושל מבע"י פטור.13 {אכלו חי אי עובר}ולעיל כתבתי אכלו חי עובר בעשה, ובאמת לא ברור לי הא מילתא דהרי אמרו דבשר חי הוה שלא כדרך אכילתן, עיין תוס' פסחים כ"ד ובגמ' ביצה כ"ד יכול לאכול כזית חי, ובטש"ע או"ח סי' שי"ח סעיף ל"א וירושלמי עירובין פ"ג ה"א וק"נ פ' מפנין ובשו"ת מוהרי"א סי' קכ"ז וק"כ וישוי"ע או"ח סי' תרי"ב וכ"ס או"ח סי' קי"א ובחידושי14 הארכתי, וצ"ע. ועובר ואוכל נא ומבושל אפילו שניהם כאחת אינו לוקה אלא אחת לדעת הרמב"ם.15 והרמב"ן16 והסמ"ג מנו אותן לשני לאוין נא, ומבושל, ולוקין על כל אחד ואחד, וראייתם כיון דכתיב לא תאכלו כי אם צלי אש נא ומבושל למה לי ש"מ ללקות על כל אחד ואחד מן הפרטים.17