משרשי המצוה שריחם הא-ל על הענייה הנמכרת ועל אביה שנצטרך למכרה, וציוה להקונה אותה לישא אותה לאשה ולעשותה גברת, כי א-ל חנון ורחום הוא ותחת היותה שפחה נמכרת תעשה גברת ותתפרנס בכבוד, וגם לאביה יהיה לנחת. ואם אין הקונה חפץ בה לעצמו ישאנה לבנו, כי גם בו תשמח ותגל. ובזוה"ק כתיב כי תמכור איש את בתו דא הקב"ה, לאמה דא נשמתא קדישא, להוי אמה משתעבדא בינייכו בהאי עלמא, לא תצא כצאת העבדים, לא תיפוק מתטנפא, תיפוק בת חורין ברורה נקיה, ועיין מצ"ד להרדב"ז.

קדושין י"ח, ר"מ פ"ד מה' עבדים, סה"מ מ"ע רל"ג, סמ"ג עשין פ"ו, יראים רפ"ח.

מג) {מהות המצוה}מצות יעוד אומר לה בפני שני עדים הרי את מקודשת לי, הרי את מאורסת לי, הרי את מיועדת לי, הרי את לי לאינתו, בכסף מקנתך, בכל אלו הלשונות הרי זו מקודשת, ואינו צריך ליתן לה כלום,1 והקידושין חלין למפרע משעת מכירה.2 מקדש אפילו בסוף שש, וכן לבנו הגדול אם נתן לו רשות לייעדה ואומר בלשונות הנ"ל בפני עדים.3 בן קטן אינו מייעד. וצריך שיהיה גדול בשעת מכירה וצ"ע,4 ומכניסה לחופה והרי היא אשתו לכל דבר.5 אינו מייעד אלא לרצונה.6 {מכירתה}אמה עבריה נמכרת משעה שנולדה עד שתביא ב' שערות, מכרה אחר י"ב שנה והביאה סימנים אינה מכירה.7 אינה נמכרת אלא למי שיש לו או לבנו קדושין בה,8 נמכרת לחייבי עשין ולאוין דקדושין תופסין בהן.9 נקנית בכסף, ובשטר,10 וקונה את עצמה בששה דרכים, כל הדרכים כעבד (עיין מצוה מ"ב) ובמיתת האדון, אפילו הניח בן,11 ויוצאת גם בסימני נערות.12 נמכרת וחוזרת ונמכרת אפילו כמה פעמים עד שתביא ב' שערות או תתייעד.13 כופין האב לפדותה אם יש לו.14 {פרטי דינים}המוכר בתו ע"מ שלא לייעד מייעדה אם רוצה, דהוה מתנה על מה שכתוב בתורה.15 קדשה וגירשה בלא חופה לא קיים המצוה.16 אמה העבריה אינה נרצעת.17 ונוהג בזמן שהיובל נוהג, ואין כופין על מצוה זו.18 מד