צוה הקב"ה שיהא הזב בשתי ראיות טמא ומטמא, שנאמר (ויקרא ט"ו ב', ג') איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא, וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו הוא. משרשי המצוה לפי שהשי"ת ב"ה וב"ש הרחיקנו מאד מן המותרות, וצונו להיות קדושים וטהורים ישרים בעניני המאכל המשתה ובכל שאר עניני האדם, והזיבה יבא לאדם על הרוב בצאתו מדרך היושר בהתמדה במאכליו ושיקויו, ויגדל הרבה בגופו אותו המותר הסרוח והמאוס והטומאה, וכארז"ל דרכה דמיכלא יתירה לאתויי לידי זיבה. (וא"ת הלא רוב מאכל מז' דרכים שבודקין הזב שלא יטמא י"ל דזה דוקא כשפעם אחת אירע לו מרוב אכילה, אבל הבא מהתמדת הענין בא כבר מהגוף). והאדם שאירע לו כן יהיה טמא, ועל כן אינו מטמא בראיה אחת לפי שלא נתחזקה בגופו אותה הליחה, ובהרחיקנו מזה נקנה בנפשותינו מדת היושר וההשוייה בכל דעתנו וכחנו.

מגילה ח' זבחים קמ"ג ערכין ג' כריתות ח' נדה ס"ה, ר"מ פרק א' ב' ה' ו' ז' ח' ט' ממשכב ומושב, ופ"א ב' ג' ממחוסרי כפרה, סה"מ מ"ע ק"ד, סמ"ג עשין ר"מ.

קעח) {הגדרת זיבה}מי שיצא מפי האמה שלו ליחה כעין מי בצק של שעורים וכעין לובן ביצה שאינה מוזרת ואין לו ביציאתו תאוה ולא הנאה הרי זה זב.1 ובאשה מתטמאת באודם שבה.2 {בדיקת הזב}ובז' דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה, במאכל ובמשתה, במשא, בקפיצה, בחולי, במראה, בהרהור, ואם אירע לו הזיבה מפני אלו אינו זב.3 {ג' הראיות}הרואה קרי אינו מטמא בזיבה מעת לעת.4 ראה ראיה אחת הרי הוא כבעל קרי, ראה שתים או אחת ארוכה כדי שיעור טבילה וסיפוג והוא מהלך נ' אמה, או שראה מקצת בסוף היום ומקצתה בתחלת הלילה אע"פ שאינה ארוכה כשתים, או שראה שתי ראיות בשתי ימים רצופים, הרי זה זב בעל שתי ראיות.5 ראה שלש ראיות כאלו, צריך להביא קרבן אחר שספר שבעה נקיים, אין בין זב משתי ראיות לשלש אלא קרבן.6 הפסיק בין ראיה לראיה יום גמור אין מצטרפות.7 {טומאתו}הזב מטמא אדם במגע ובמשא, ומטמא משכב ומושב ומרכב, ועושה אותו אב הטומאה, ומטמא בגדים וכלים במגע ובהיסט. ומטמא מדף על גבו (כלומר טומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין).8 רוקו וש"ז ומימי רגליו אב הטומאה.9 {ספירתו}ספר שבעה נקיים וראה ראיה אפילו בסוף יום השביעי אחר שטבל סותר הכל וחוזר ומונה ז' נקיים,10 ראה בליל שמיני אחר הנקיים אין סותרין ומצטרף לשתי ראיות ראשונות, ומביא קרבן, ובזב בעל ג' ראיות אינו מביא קרבן שני על ג' ראיות אלו אלא קרבן אחד על ג' ראיות הראשונות, שהרי לא יצא לזמן ראוי לקרבן.11 ואם ראה אחת בליל שמיני ושתים ביום שמיני מביא קרבן על זיבה האחרונה.12 ראה קרי באחד מז' נקיים אינו סותר רק יומו, ומשלים לז' ימים13. {שאר פרטים}ראיה ראשונה מטמא באונס לענין טומאה, אבל אינה מצטרפת לג' לענין קרבן אם היתה באונס, שלישית לעולם מטמא באונס.14 זב צריך טבילה במים חיים דוקא.15 גוי אינו מטמא בזיבה.16 ונוהג בזכרים ונקבות, גרים ועבדים חרש שוטה וקטן, סריס אדם וסריס חמה,17 טומטום ואנדרוגינוס,18 בכל מקום ובכל זמן. ובעונ"ה שאין לנו מקדש וטהרות לא יחשב בין מצות הנוהגות בזמן הזה.