צוה הקב"ה לטמא בית המנוגע, שנאמר (ויקרא י"ד ל"ה) ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית. משרשי המצוה כי נגעי אבנים אינה בדרך הטבע, אבל היא למופת. ולפעמים בא לטובת ישראל להודיע להם מטמונים שהטמינו הכנענים, ופעמים להזהירם על מעשיהם ולענוש אותם, כי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה, ולפעמים לגלות כליהם שבלעו זוהמא והם מסואבים ראוים להשרף. ולכן לא נתגלו להם המטמונים על ידי נביא, כי לחסידים בא הנגע להודיע המטמונים לבינונים לגלות כלי זוהמא, ולרשעים עונשם, ומשום כבוד הרשעים שלא לביישם לראשונה, אולי יחזרו בתשובה ושב ורפא לו.

נגעים פי"ב, ר"מ פי"ד מט"צ, סה"מ מ"ע ק"ג, סמ"ג עשין רצ"ט.

קעז) {המראות}מראות הנגעים ירקרק או אדמדם,1 וצריך שיהא מראהו שפל מן הקיר.2 ב' המראות מצטרפין,3 ושיעורו כשני גריסין.4 וצריך שיהיה פושה לחוץ אפילו כל שהוא, החוזר אחר הטיח צריך שני גריסין כבתחילה.5 {ראיתן}הרואה הנגע אפילו יודע ודאי שהוא נגע ילך לכהן ויאמר כנגע נראה בבית, ובא הכהן ורואה הנגע, ומצוה לפנות הבית קודם שמטמאו,6 דחסה התורה על ממונם של ישראל.7 {ההסגר}ועמד הכהן בצד פתחו של הבית המנוגע ולא תחת המשקוף ויסגור שבעת ימים.8 בשביעי רואהו, אם כהה הנגע, וכל שכן הלך לו, קולף מקום הנגע והבית טהור, עמד בעיניו מסגירו שבעת ימים שנית, , אם כהה הנגע, וכל שכן הלך לו, קולף מקום הנגע ומטהר הבית בצפרים, פשה בסוף ז' שנית, או שעמד בעיניו, חולץ האבנים שבהן הנגע ומוציא מחוץ לעיר, טח הבית ומסגיר ז' ימים שלישית, נראה בו כשני גריסין נותץ הבית כולו, לא חזר בו הנגע מטהרו בצפרים, חזר בו קודם שטהרו בצפרים יותץ,9 והמנ"ח מסופק בזה. {הבית}אין הבית מטמא בנגעים עד שיהא בו ד' על ד' במרובע, היה הבית עגול או בעלת ה' כתלים אינו מטמא בנגעים, בית שאין בנוי אבנים ועצים אינו מטמא בנגעים.10 ובית המנוגע אב הטומאה וכן האבנים, והחולץ מהן כזית מטמא במגע ובמשא ובביאה.11 {שאר פרטים}אין רואין נגעים בשבת ויו"ט ובחוש"מ.12 חתן נותנין לו שבעת ימי המשתה.13 בית המדרש וביהכ"נ אינן מטמאין בנגעים, אלא אם יש להם בית דירה לחזן או לתלמידים.14 ירושלים אין בה טומאת נגעים דלא נחלקה לשבטים, בתי נכרים אינם מטמאין בנגעים.15 ונוהג בארץ ישראל ובבתי ישראל.