משרשי המצוה שהשואל חייב אפילו באונסין חוץ ממתה מחמת מלאכה הראויה לה, לפי שזה המשאיל מדת חסידות עשה לעשות טובה בלי תשלומין כלל וכל הנאה שלו הוא ובאחריותו הוא, והרי זה כענין לוה מעות שאם נאנסו ממנו לא יפטר מן המלוה בטענת אונס, ופטור במתה מחמת מלאכה דלאו לאוקמי בכולתא שאלה. וטעם דעם בעליו עמו פטור אף על השאלה, דכיון שהוא שם ישמור את שלו, ואף אחר שהלכו הבעלים נמי פטור כשהיו בשעת שאלה י"ל משום דלא פלוג הוא. ובדרך רמז כי ישאל איש מעם רעהו, זה הקב"ה שנקרא רעך, וישאל ממנו כסף או כלים ונשבר או מת השואל, ובעליו אין עמו שח"ו בעט בטובת ה', לא השתמש בכסף או כלים לקיים מצות אלא לצרכי עצמו, שלם ישלם דמצות לאו לה"נ ואפילו אאונסין ישלם בגיהנם, ואם בעליו שהשתמש בכסף או כלים לבעליו עמו, לה', לקיים מצות ה' לא ישלם.

ב"מ פ"ח שבועות פ"ח, ר"מ פ"א ופ"ו משאלה ופ"א משכירות, סה"מ מ"ע רמ"ד, סמ"ג עשין צ"ב, חו"מ רצ"ג ש"ג ש"ו ש"מ-שמ"ז.

ס) {חיובי שואל}שואל מחבירו כל דבר שהוא משוה פרוטה ומעלה להשתמש בו, לעולם חייב לשלם אם לא היה בידו להחזירו לו חוץ ממתה מחמת מלאכה הראויה לה, שינה ממלאכה ששאל בשבילה, אפילו מתה מחמת מלאכה הראויה לה חייב. 1 שאל כלי כסף ונמצאת של זהב, עד שלא נודע לו שהוא של זהב אינו חייב אלא על של כסף, ומשנודע לו חייב אשל זהב.2 שואל אי יכול לחייב עצמו גם במתה מחמת מלאכה תלוי בב' תירוצי התוס'3 עיין קצה"ח סי' ש"מ ס"ק א' ונתה"מ סי' ש"מ ס"ק ב'. {הפסקת השאלה}שואל יכול לחזור תוך הזמן ואינו דמי לשאר שומרין.4 מת השואל תוך הזמן יורשים משתמשין בחפץ עד סוף הזמן, ופטורים מאונסים דשואל ודינם כשומר שכר, עש"ך.5 כלה זמן השאלה אסור להשתמש בה דהוה גזלן.6 {שאר פרטי דינים}שואל טוען מתה מחמת מלאכה, במקום רואין אינו נאמן ובמקום שאין שם רואין חייב שבועת התורה לאמת דבריו, וכולל שלא פשע ושלא שלח יד.7 השואל והשוכר אסור להם להשאיל ולהשכיר לאחרים ואם עברו ומתה כדרכה ישלם השואל לבעלים ראשונים.8 כל השומרין שנשבעין נשבעין שבועת השומרין שאירע כך וכך ושאינו ברשותו ושלא שלח בה יד, ואם רצה לשלם נשבע ג"כ שאינו ברשותו ושכך היה שוה.9 בהקדש ובעכו"ם אינו נוהג דין שואל.10 ונוהג בכ"מ ובכ"ז. בזכרים ונקבות. סא