משרשי המצוה להנהיג העולם בצדק ומשפט ולעשות שלום בין המריבים. ואם טען על חבירו טענת ממון והודה במקצת הטילה עליו התורה שבועה דחזקה אין אדם מעיז פנים בפני בעל חובו, והאי בכולי בעי דלודי, והאי דכפר ליה בפלגא אשתמוטי הוא דקא משתמיט ליה, סבר עד דהוי לי זוזי ופרענא ליה, הלכך רמי רחמנא שבועה עליה כי היכא דלודי ליה בכוליה. גם רמז לפרט החטאים כשמתודה, ועל כל דבר פשע יאמר כי הוא זה, ומכסה פשעיו לא יצלח, ויבקש רחמים מהשי"ת.

ב"ק פרק ג' ב"מ פרק ג' וח' שבועות פרק ה', ר"מ הלכות טוען ונטען, סה"מ מ"ע רמ"ו, סמ"ג עשין צ"ה, חו"מ סי' פ"ז.

נח) {דיני מודה במקצת}הטוען על חבירו טענת ממון, פקדון, או הלואה, וכיוצא בהן בשוה פרוטה ולמעלה, אם הודה חייב לשלם, כפר בכל פטור אפילו משבועה, הודה במקצת או שיש לו לתובע עד אחד חייב שבועה מדאורייתא ונפטר.1 והמחייב שבועה יש בו ז' תנאין א) שיהיה הטענה שתי מעה כסף או יותר וההודאה לכה"פ בפרוטה.2 ב)שיהיה הטענה בדבר שבמשקל שבמדה ושבמנין, טען כיס מלא מעות מסרתי לך והנתבע אומר איני יודע אינו מחייב שבועה מה"ת.3 ג)שיהא ההודאה ממין הטענה, טענו שוורים והודה לו בצאן פטור, טענו בהמות והודה בשה וכפר בשאר חייב, וכיוצא בזה.4 ד)שיהיה הטענה בדבר שמסר לו, אבל המוצא מציאה והחזירה וטענו הבעלים יותר היה אינו נשבע.5 ה)שיהיה הטענה בין התובע והנתבע, טענו ליורשים כך וכך והיורשים שהם הנתבעים אומרים אינו אלא כך פטורים משבועה.6 ו)החזיר הנתבע לידו המקצת מיד, ואמר לו הילך, פטור משבועה דמודה במקצת.7 ז)הודה במקצת בדבר שיש עליו שטר או עדים, כגון התובע מאה זוז ויש שטר או עדים אחמשים והודה בחמישים וכפר בשאר, פטור משבועה.8 {שבועת היסת}ומפני תיקון העולם תקנו שבועת היסת היכא דליכא להני תנאי.9 טען שתי כלים אפילו שוין כ"ש והודה באחת חייב שבועה מה"ת.10 המחויב שבועה היסת יכול להפכה אשכנגדו וישבע ויטול.11 שבועה של תורה בנקיטת חפץ, ושבועת היסת בלא נקיטת חפץ.12 וכתב הרי"ו נתיב י"ד ח"ג בשם רה"ג שמי שנטל תחנונים או סדור תפלות וסליחות ושאר כתבי קודש ונשבע שבועה באותו ספר אותה שבועה כשבועת ס"ת כי יש בהם כמה שמות של הקב"ה, ולא עוד אלא כיון שכתוב בהם כל אותיות שבאלף בית הרי מצטרפין אותיות שלהן לכמה שמות ולכמה גופי תורה. {שאר פרטי דינים}השותפין והאריסין נשבעין בנקיטת חפץ אף על הספק.13 שבועה דאורייתא אין מהפכין ועל נתבע לישבע וליפטר או לשלם לתובע, ובשבועת היסת דרבנן מהפכינן,14 נשבע מדאורייתא משמתין אותו אם לא יעמוד ויורדין לנכסיו15 ולא מדרבנן. היה חשוד על השבועה מדאורייתא, כנגדו נשבע ונוטל ומדרבנן אין כנגדו נשבע ונוטל.16 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים אבל לא בנקבות. נט