משרשי המצוה שראוי לו לאדם שיכיר טובה למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה כי זה מדה רעה גרועה ומאוסה לפני אלקים ואנשים, וכ"ש אביו ואמו שהם סיבת היותו בעולם הזה, וגדלוהו והרעיבו עצמם והאכילוהו, וילכו ערומים ויכסוהו, ויגיעו בו כמה יגיעות עד אשר גדל. וכשיקבל מדה זאת בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת הא-ל ב"ה שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד אדם הראשון, וברא כל העולם, וסיפק לו צרכיו כל ימיו, ונתן בו נפש דעת ומושכלת. כי שלשה שותפין באדם, והקב"ה נותן בו הנפש, ולולי הנפש היה כסוס כפרד אין הבין, וכן השוה כבוד אב ואם לכבוד המקום ב"ה, אבל הקדים כבוד המקום לכבוד אב ואם. וכשיכיר זה יעריך במחשבתו כמה ראוי להזהר בעבודת השי"ת.
|
:מצוה |
לג) {מהות המצוה}קיום המצוה, מאכילו ומשקהו, מנעילו סכו מכניסו ומוציאו,1 ואם יש ממון לאביו אינו חייב להוציא כל זה משלו, רק להבטל ממלאכתו משום כבודו, אין לו לאביו חייב לזונו, 2 ואם אין לבן חייב לשכור את עצמו בשבילו ומפרנסו אפי' שעי"ז יצטרך אח"כ לחזור על הפתחים.3 איזהו מורא, לא יעמוד במקומו ולא ישב במקומו, לא יסתור דבריו, ולא יכריע דבריו.4
{פרטי דינים}מכבדו בחייו ולאחר מותו.5 אביו רוצה לעבור על דברי תורה אומר לו אבא כך כתוב בתורה.6 כבוד אב ומצוה לפניו לקיים, אם אפשר למצוה לעשות על ידי אחרים יעסוק בכבוד אב, ואם לאו יעסוק במצוה.7 אמר לו לעבור על דברי תורה אסור לשמוע לו.8 אביו רשע פטור מלכבדו. טור9 ויראים ועוד, וי"ח. רמב"ם.10 אביו קודם לאמו, ואם נתגרשו שניהם שוין.11
{מי שתנרבה לכבדם ומד"ס}בכלל המצוה אשת אביו ובעל אמו מחיים, 12 ולאחר מיתה מד"ס.13 ודרשו14 את לרבות אחיו הגדול, ונחלקו15 אי מה"ת או דרבנן, ולרמב"ן16 דווקא בחיי אבות. אשה חייבת בכבוד אב ואם כל זמן שאין הבעל מונע אותה,17 וחייב אדם בכבוד חמיו.18 בן משפחה או מנכרית אינו בנו.19
{חומר המצוה}וגדולה מצוה זו שהמקיימה נאמר בה אריכות ימים, ואין כופין עליה מפני מתן שכרה בצדה,20 והחינוך כתב דכופין עליה, ועיין בהגהות מל"מ21 שתמה עליו.
{שאר פרטי דינים}מחל לו אביו אין כאן מצות כבוד.22 אביו שוטה או חרש מצוה לכבדם כפי דעתם,23 עיין יו"ד.
|
:משנה
הלכות |