הזהיר הקב"ה שלא לגלות ערות אשת האב לעולם, שנאמר (ויקרא י"ח ח') ערות אשת אביך לא תגלה. משרשי המצוה כי יהיה בדבר קלון אצל אביו אם יבא על אשתו, כלי שהשתמש בו אביו. ואפילו לאחר מותו אינו מן הכבוד, וגדולי עולם בקשו מנשותיהם שלא לינשא לאחר מותם, וראיה לדבר אלמנת המלך אסורה להנשא לאיש, כי פחיתות הכבוד הוא למלך, וכל שכן בנו שחייב לחוש על כבוד אביו בחייו ובמותו. ועד"ה שמא היא בת זוגו של אביו, ובני הראשונה היו ראוים להיות מן השניה, והרי היא כאמו ממש, תדע שהרי נטלה הבכורה מראובן ונתנה ליוסף ולא לאחר, ולכך לא תגלה, והמשכיל יבין.

סנהדרין נ"ד, ר"מ פ"א מא"ב ופ"א מה"א, סה"מ ל"ת של"א, סמ"ג לאוין צ"א, יראים רכ"א, אה"ע סי' ט"ו.

קצא) {החיובים}הבא על אשת אביו בין שהוא אמו או אינו אמו בין בחיי אביו ואפילו לאחר מותו או לאחר שגירשה,1 במזיד ובהתראה חייב סקילה2 ובלא התראה כרת, ובשוגג קרבן חטאת.3 ואין נ"מ בין אשתו מן האירוסין ובין מן הנשואין, ואם היא גם כן אמו, חייב שתי חטאות בשוגג.4 {שניות}ושניות מדברי סופרים הם אשת אבי אביו, אף על פי שאינו זקנתו, ואין לה הפסק עד יעקב אבינו, ואשת אבי אמו בלבד, ולוקין עליהם מכות מרדות,5 ואע"ג דאשת אבי אבי אמו מותרת ולא גזרינן אטו אשת אבי אבי אביו, מ"מ קורבה זו דאבי אמו ואבי אביו שוין הן אצל העולם, משא"כ למעלה מזה דאיפלג דרי. וי"א6 דאשת אבי אם אביו אסורה לו, ואע"ג דאשת אבי אבי אמו מותרת, מכל מקום הקורבה שמצד האב גזרינן יותר,7 ויש מגמגמין בזה (הגר"א). ויש מי שאומר דגם אשת אבי אמו אין לה הפסק, דכן נראה מסקנת הירושלמי (ש"ע, וערוך השלחן). {שאר פרטים} אנס אביו אשה מותרת לבנו מאשה אחרת.8 ובמנ"ח נסתפק במקדש חציה שפחה וחציה בת חרין, אם בא עליה בנו אי חייב, ועיין אב"מ סי' מ"ד.9 ולעיל הבאתי במצוה הקודמת שיטות באם בא על שפחתו אמרינן דודאי שחררה, וא"כ אם נשאה הכא נמי יהא הבן אסור לבא עליה שמא שחררה. ודע דכל האסורות משם קרבה מן התורה אין קדושין תופסים בהם ואינןצריכות גט,10 לבד ממי שהלך בעלה למדה"י ונשאת. ונוהג איסור ערוה זו בכל באי עולם ובכל מקום ובכל זמן. ובבן נח אינה נקראת אשת האב אלא על ידי בעילה ואסורה לו אפילו לאחר מיתת האב או לאחר שילוחיה.11