הזהיר הקב"ה את בני ישראל שלא לאכול חמץ בפסח, שנאמר (שמות י"ג ג') ולא יאכל חמץ, ובכלל הלאו הזה שאור. ונוהג בכ"מ ובכ"ז בזו"נ והאוכל כזית במזיד חייב כרת.

משרשי המצוה לפי מה שהסכימו חכמי המחקר דהלחם האמתי הוא המצה שלא התחיל להיות נפסל, ר"ל דחמץ הוא עיסה שנפסלה שהרי התחילה להחמיץ, ואם היה אפשר לאדם לאכול מצה כל ימיו היה טוב לו, אלא שאם יאכלנה הרבה בא לידי חולי, לפיכך מחמיצין העיסה עד שתהיה קרוב להפסד וישאר הלחם בין בין מצה לשאור, א"כ איסור החמץ בעיסה הוא שכבר קבל צורת שאור במקצת. והשאור הוא היצה"ר שכן אמרו ז"ל שאור שבעיסה מעכב, ונאסר לגבוה כמ"ש כל שאור וגו' לא תקטירו ממנו אשה לה'. ומלת חמץ מלשון חומץ לשנים, ואמרו פרי שאכל אדם הראשון חטה היתה ולא נגמר בישולה והיתה חמץ, ולכן בצאת ישראל ממצרים נצטוו לתקן זה, כי נעשו בני חורין ממלאך המות. ולפיכך נצטוונו להרחיק מכל גבולינו, רמז שלא ישאר לו ממשלה כלל.

גם כי החי ישוב אל לבו כשם שהוא פורש מן החמץ הרגיל בו ואינו מזיק לו, כך אם יפרוש עצמו מהתאוות הבהמיות שהיצה"ר מפתה אותו יוכל לפרוש ולא תעונה לו כל רעה, וכך יתמיד להרחיק התאוות יום יום, עד כי כלה גרש יגרשנו וה' לא יעזבנו בידו.

פסחים כ"ח ל"ח ריש כריתות, ר"מ החו"מ פ"א, סה"מ ל"ת קצ"ו, סמ"ג לאוין ע"ו, יראים מצוה ק"ו, סמ"ק סי' רכ"ב, או"ח סי' תמ"ג, מאה שערים ע"ד

יט) {גדר חמץ}חמץ לא הוה אלא מחמשת מיני דגן שנילושה במים.1 שיעור לחייב משנבקע העיסה ונתערבו סדקי העיסה זה בזה2 ובגמ'3 מחלוקת התנאים, ולדידן דאין בקיאין בשיעורים הללו, משהניח עיסה מלעסוק בו כדי שיהלך ממגדל נוניא לטבריא מיל.4 נילושה במי פירות מחלוקת אי מחמיצים,5 ולדעת הרמב"ם6 יוצא בה ידי מצה. {חומר האיסור וזמנו}ומחצי היום של י"ד אסור ולוקה,7 אבל כרת אינו חייב אלא אשבעה ימים בלבד.8 ומדרבנן אסור מסוף ד' שעות ולמעלה.9 מתחלת שש ולמעלה אסור בהנאה.10 (ועיין בספרי שו"ת ח"ג סי' קי"ז אי לוקין אהנאה). תערובות חמץ שאוסר במשהו י"א משש שעות11 וי"א רק מבערב.12 {חצי שיעור}ח"ש אסור מה"ת13 והאוכל ח"ש ברגע אחרונה של יו"ט שא"א עוד להצטרף לשיעור שלם באיסור כתבו האחרונים14 דכה"ג חצי שיעור מותר מה"ת, ותלוי בטעם דח"ש אסור אי משום דחזי לאצטרופי או גזה"כ. (עיין מש"כ בספרי שו"ת משנה ח"ג סי' קנ"ט בירור גדול בס"ד). האוכל שלא כדרך אכילתן עיין מקו"ח סי' תמ"ב15 אי חייב. {קצת פרטי דינים}חמץ שנפסל מאכילת אדם מחלוקת הפוסקים אי חייב עליו כרת, פמ"ג פתיחה כוללת ח"ב פ"ג.16 געזאלין מותר להשתמש בו במכונה (אויטא) בפסח.17 אין שורין מורסין ומניחין לפני התרנגולין מפני שמחמיצין, וכן לפני הצפורים למי שיש לו, וצריך להזהיר על זה.18 מי שיש לו בהמות או כלב אסור ליתן לו דברים המחמיצים אם לא שיראה שיאכלנו מיד.19 (ועיין לעיל מצוה ט'). כ